התשובה בקצרה:
העירוב שראית נקרא "עירוב שכונתי", בשונה מהעירוב ההיקפי שמכונה "עירוב עירוני"
התשובה בהרחבה:
עירוב אכן צריך להקיף את כל שטח המגורים כדי לאפשר טלטול לכל בני המקום. אך בעקבות מגבלות טכניות, ותקציביות, בדרך כלל העירוב הכללי הוא ברמה בסיסית ומתבסס (במקרה הטוב) על השיטה המקילה בנושאים רבים, ובמקרים רבים על שיטות שלא נפסקו להלכה.
בעקבות כך ישנם שכונות בתוך העיר המעוניינות בעירוב ברמה גבוהה יותר, ובהתארגנות מקומית הם בונים עירוב נוסף לשכונה, בהיקף קטן יותר, ומשתדלים שהעירוב יהיה לכל השיטות במידת האפשר.
עירובים אלו נקראים "עירוב שכונתי", להלן רשימה של נושאים הלכתיים שבעירובים השכונתיים משתדלים להקפיד:
א. עמודים ישרים
ב. ללא קרפיפות
ג. חוטים ישרים
ד. לחי לכל עמוד
ה. חוטים מתוחים
ו. ללא מחיצות תחת החוט
ז. ללא רשות היחיד תחת החוט
ח. רוב מחיצות (שאינם צורת הפתח)
ט. מרחק בין עמודים עד 30 מטר
י. עמודי 3 צול עם ראש תיקני
יא. חוטי ניילון בלבד
יב. בלי רחובות שיתכן שהם רשות הרבים מדאורייתא
יג. שכירות אישית מנכרי / מומר
בכל הנושאים הנ"ל בעירובים העירוניים לא מקפידים מאילוץ / הזנחה / חוסר תקציב / חוסר ידע
