יש לנו בעירוב שדות זרועים האם זה פוסל את העירוב?

התשובה בקצרה:

אכן עירוב שיש בו שדות זרועות הוא נפסל לפי רוב הדעות, לגבי קוצים ישנה מחלוקת בנושא.

התשובה בהרחבה:

המושג ההלכתי של נושא זה הוא "קרפף" כלומר שטח בגודל בית סאתיים (כ 1150 מ"ר) שנמצא בתוך העירוב ואינו בשימוש כחלק ממגורי היומיום. 

בעקרון הטלטול נאסר בקרפף עצמו, אך בעקבות כך כל העיר נאסרת בטלטול, בעקבות הכלל "שכל הפרוץ למקום האסור, נאסר בטלטול"

מקובל לחלק את רמת חומרת הקרפף ל שלוש דרגות עיקריות:

א. זרעים או מים (בגובה 80 ס"מ לפחות).

ב. שטחי קוצים ושיחים שאי אפשר ללכת בהם ולא נעשה בהם כל שימוש.

ג. שטחים שאפשר ללכת בהם ברמה הטכנית, אך בפועל שום אדם לא הולך שם.

ניתן לפתור את בעיית הקרפף בשלושה דרכים:

א. להקיף את היישוב ועל ידי כך לבודד אותו מהקרפף על ידי צורות הפתח או מחיצות.

ב. להקיף את הקרפף בפי עצמו כדי שהיישוב לא יהיה פרוץ אליו.

ג. להעביר קו של עירוב באמצע הקרפף כדי לחלק את הקרפף לכמה חלקים שכל חלק יהיה פחות מבית סאתיים.

כיום בעירובין ישנם שטחים רבים שאינם מיועדים לדיורים, ונחשבים לחלק מן הפוסקים כקרפף, כגון: 

שדות, מטעים, מאגרי מים, שטחי קוצים, מדרונות שאי אפשר ללכת בהם, שטחים פתוחים שלא נעשה בהם שימוש, אתרי בניה ועוד.. 

חלק מן המקומות לכל הדעות נחשבים "קרפף" וחלק מן המקומות נחלקו בהם פוסקי זמנינו.

ההמלצה היא שהעירוב יהיה קרוב ככל שניתן לבתי המגורים, ובאם יש שדות בתוך היישוב לבודד אותם, או לחצות אותם כנ"ל.

אך במקרים רבים לא ניתן לעשות את הפתרונות הנ"ל, ואכן ישנם עירובים שבתוך שטחי העירוב ישנם שטחים שעלולים לפסול את העירוב, אך סומכים על שיטות מקילות, שניתן לסמוך עליהם בשעת הדחק. 

מומלץ להתייעץ עם רב מומחה בתחום כדי לבחון כיצד ניתן לשדרג או להכשיר את העירוב במקרים אלו.