בקצרה: חוט שמחובר בלולאה שנמצאת בראש העמוד – פסול. במקרה של לולאה באמצע החוט, או שבחוט עצמו יש לולאה בחיבור לעמוד, וכן חיבור של שני חוטים על ידי לולאה – אין לעשות כן וצ"ע האם פסול בדיעבד
קנה עליון של צורת הפתח שמחובר מהצד אינו כשר לצורת הפתח. על פי זה כתב ר' שלמה קלוגר שאם יש טבעת שמחוברת על ראש העמוד, והטבעת בולטת מחוץ לעמוד, וחוט העירוב קשור אל טבעת זו, אין זה כשר לצורת הפתח, כיון שהחוט לא נמצא מעל העמוד.
הרב יעקב בלוי הוסיף על פי זה שאם קושרים חוט ברזל מסביב לעמוד, ונוצר כעין משולש בעקבות ליפוף החוט מסביב לעמוד. במידה ורוצים להכשיר את זה לצורת הפתח על ידי שמניחים מתחת לחוט זה עמוד אחר, יש להניח את העמוד מתחת לחוט הישר, ולא מתחת לחלק שפונה ימינה / שמאלה.
קנה של צורת הפתח צריך לעבור בצורה ישרה ולא לשנות זוית באמצעו, ואם כן, אם ישנו שינוי זוית שניכר לעין משום שיש לולאה באמצע החוט, נראה שאין זה כשר לצורת הפתח, אך אם זה נראה לעין כהמשך של החוט, אף על פי שרואים שיש במקום זה חיבור בין חוטים, נראה שאין לפסול.
על פי זה נראה שגם כאשר קושרים את החוט מעל העמוד, אך סופו של החוט מתעגל ויוצר טבעת שהיא זו שמונחת על גבי החוט, אין זה נחשב להמשך החוט בגלל שינוי הזוית שנוצר שם, ואין לעשות כן.
אם אכן דבר זה יוצר שינוי זוית הרי שיש לפסול גם אם לולאה זו נעשית באמצע החוט, כל שניכר שיש כאן שינוי ולא רק חיבור בין חוטים.
יש לציין שלשיטת השערי ציון קנה עליון שמשנה זוית אינו פוסל, אך מקובל לא לפסוק כשיטתו.
מסקנה:
אם החוט מחובר ללולאה שבקצה העמוד – פסול.
אם החוט עצמו יוצר לולאה בקשירה לעמוד, וכן חיבור של שני חוטים על ידי לולאה – אין לעשות כן לכתחילה וצ"ע אם לפסול בדיעבד.
מקורות: חכמת שלמה שסג, כו בסופו. נתיבות שבת פרק יט הערה עב.
