השאלה בהרחבה:
אנחנו יוצאים לשבת בשטח פתוח, בונים אוהלים ורוצים לטלטל במתחם שבו אנחנו נמצאים כיצד ניתן להתיר את הטלטול במתחם?
תשובה בקצרה:
אם מתירים על ידי צורות הפתח בכל הצדדים יש להקפיד שכל "צורת הפתח" בפני עצמה תהיה פחותה מעשר אמות, ואם עושים גדר משני צדדים מקבילים זה לזה, אפשר לעשות צורת הפתח גם יותר מעשר אמות.
תשובה בהרחבה:
שטח שאינו מיועד למגורים מוגדר בהלכה כ"בקעה" ולא מועילה בו צורת הפתח מארבע צדדים כאשר היא יותר מעשר אמות. ניתן להתיר את הטלטול על ידי צורת הפתח אם היא אינה מארבע רוחות, החזו"א הצריך ששתי רוחות יהיו בנויות ממחיצה גמורה, והסתפק אולי לא מספיק שתי רוחות שסמוכות אחת לשניה, אלא רק שתי רוחות אחת כנגד השניה. וכתב שאם יש דופן שרובה עשוי מצורת הפתח וחלקה ממחיצות גמורות יש להתייחס לדופן זו כצורת הפתח.
דין צורת הפתח ליותר מעשר אמות מוזכר בפוסקים גם לגבי מקום יישוב, על פי שיטת הרמב"ם ושם נחלקו אחרונים כאשר השטח של כל דופן הוא יותר מעשר אמות, אך כל "צורת הפתח" בפני עצמה פחותה מעשר אמות: דעת החתם סופר שיש להתייחס לזה כפחות מעשר אמות, ודעת החזו"א שיש להתייחס לזה כיותר מעשר אמות, וכן יש להוכיח מדברי הריטב"א, ונראה שלמעשה יש להקל בזה.
מקורות:
שו"ע שסב, י; ביאור הלכה שם ד"ה אבל; חזו"א ע, יב; שו"ת חתם סופר ח"א סי' פח; חזו"א עח, הערות על החת"ס אות ו; ריטב"א סוכה ז ע"א.