בקצרה: מחלוקת – ראוי להחמיר, ובשעת הצורך יש להקל
צורת הפתח צריכה להיות על ידי שני קנים מן הצד וקנה עליון שמונח עליהם, הקנה העליון יכול להיות גם חוט. כאשר הקנה העליון (החוט) אינו מונח על גבי הקנים אלא מצדם של הקנים התחתונים (העמודים) צורת הפתח פסולה.
במשנה ברורה מסתפק אם כאשר החוט מונח בתוך חריץ (והוא הדין בחור) שבעמודים הרי זה נחשב כמונח מעליהם או מצדם ומצדד להחמיר בזה, אבל כמה אחרונים מקילים, ומעיקר הדין יש לסמוך על דבריהם.
במקומות בהם אם לא יעשו חור, יש חשש שהחוט יהיה מונח מהצד (מצוי בבזנטים), עדיף לסמוך על שיטות אלו מאשר להכנס לספק שמא העירוב יפסל בקלות.
יש לשים לב שהחוט צריך להגיע ישירות לתוך החור שבעמוד מבלי שהחוט יגע בצידי העמוד לפני שנכנס לחור.
מקורות:
שו"ע שסב, יא; משנ"ב שם ס"ק סד; שו"ת מהרש"ם ח"א סי' קסב; ערוך השולחן שסב, לב; חזו"א עירובין עא, ט