בקצרה: כן
בהרחבה: ישנו הבדל מהותי בין עירוב חצירות לעירוב תחומין. עירוב חצירות הוא זכות בלבד משום שהוא מתיר את הטלטול לכל בני החצר או העיר מבלי שהם יפסידו משהו מכך, ולכן אפשר להניח עירוב חצירות לכל בני העיר גם אם לא שלחו את המניח לשם כך מדין "זכין לאדם שלא בפניו"
אך בעירוב תחומין יש גם הפסד, כשאני מניח עירוב תחומין בצד אחד של העיר אני מפסיד את ההליכה בצד הנגדי. משום כך אין אפשרות להניח עירוב תחומין עבור אדם מבלי שהוא מינה את המליח כשליחו שלו לצורך הנחת העירוב
למרות זאת, יש אפשרות להניח עירוב תחומין עבור כל מי שירצה להצטרף לעירוב בהמשך, ולאחר מכן כשהמניח יודיע לאותו אדם שהוא הניח עבורו עירוב תחומין מתברר למפרע שהוא כלול בעירוב שהונח וכאילו מינה את המניח כשלוחו
חשוב להדגיש, ההצטרפות לעירוב יכולה להיות רק לפני שבת, לאחר בין השמשות העירוב כבר חל ולא ניתן להצטרף אליו להליכה בשבת זו.
מקורות: ביאור הלכה סימן תיג ד"ה וכל מי. שולחן ערוך סימן תיד סעיף א'. שולחן ערוך סימן תט סעיף ז
