בקצרה: מחלוקת
בהרחבה: קרפף הוא מקום שלא נועד לשימוש תדיר או להילוך, כגון מקום שזרוע בזרעים ובעל השדה מקפיד שלא ידרכו שם משום שזה מקלקל את הזרעים
יש לדון במדרון תלול שאנשים לא הולכים בו, אך לא בחמת זרעים או קוצים אלא רק בגלל זווית השיפוע, האם גם מקום כזה יחשב כקרפף
יש שרצו לתלות דיון זה במחלוקת מה גדר המדרון בתל המתלקט, יש הסוברים שהוא נחשב כקרקע אך לקרקע יש דין מחיצה, ולפי זה יהיה לו דין קרפף. ויש הסוברים שזה נחשב כקיר ודינו כמקום פטור ולא יהיה דינו כקרפף
אך יש שחלקו וסברו שלכו"ע מקום כזה יחשב כקרפף כיון שסוף סוף זהו שטח שלא הולכים ואין השלכה להגדרת השטח ביחס להלכה זו
ולכן בעירובים שכונתיים יש למדוד את הקו האוויר של המדרון ובמידה ויש בו יותר מבית סאתיים יש להוציאו מהעירוב. בעירובים העירוניים לא מקפידים על כך ואין אפשרות להוציא מדרונות כאלו מחוץ לעירוב
מקורות: שו"ע סימן שנח סע' א'. חידושי הגר"ח הלכות סוכה פרק ד' הלכה י"א (תל דינו כקרקע). חזון איש אורח חיים סימן קח ס"ק ט (תל דינו כמקום פטור)
