האם אפשר לקשור את חוט העירוב על גבי קירות ולהשתמש בקירות עצמם כחלק מצורת הפתח?

התשובה בקצרה:

בקצרה: מחיצות הרשות אינן יכולות לשמש כמזוזה של צורת הפתח. מחיצה שאיננה חלק מן הרשות נחלקו האחרונים באלו מקרים המחיצה יכולה להיות תחליף לעמוד.

התשובה בהרחבה:

צורת הפתח צריכה להיות "קנה מכאן וקנה מכאן", ודבר זה צריך להיות ניכר, ולכן על מנת שמחיצות יחשבו כקנה תחתון צריכות המחיצות תנאים מסויימים:

כאשר המחיצות גודרות את המבוי ועומדות בניצב לצורת הפתח (כגון צורת הפתח לכיוון מזרח – מערב, ומחיצה לכיוון צפון – דרום), אין לסמוך עליהם כצורת הפתח, (י"א שאם מניח את הקנה העליון על קצה המבוי, נחשב גם קיר המבוי לצורת הפתח).

אם ישנה בליטה במחיצה כלפי צורת הפתח ניתן לסמוך עליה כקנה של צורת הפתח, יש אחרונים שהצריכו במקרה כזה שהעמוד יבלוט לפחות טפח.

אם המחיצה אינה קיר המבוי עצמו, אף על פי שהיא בניצב לצורת הפתח ולא ממשיכה אותה, היא יכולה להיחשב כקנה תחתון (מזוזה)

יש מי שסבר שמחיצה ארוכה ארבע אמות אינה יכולה להיחשב כקנה התחתון. ונראה שבמחיצה שממשיכה את צורת הפתח רוב האחרונים סברו שאפשר להשתמש בה אפילו אם היא יותר מארבע אמות כיוון שאין אנו משתמשים באורך המחיצה אלא ברוחבה. 

החזו"א הסתפק כאשר המחיצה נכנסת לתוך הרשות שלושה או ארבעה טפחים אם פסול מדין פתחי שימאי.

צורת הפתח צריכה להיות "קנה מכאן וקנה מכאן", וצריך שהיא גם תהיה ניכרת ככזו, ולכן מחיצות יכולות להיחשב כקנה תחתון רק במקרים מסויימים. אך נראה שבדרך כלל בטונדה (יחידה) יכולה להיחשב כקנה של צורת הפתח.

מקורות:

מאירי עירובין יא ע"ב ד"ה ואח"כ; מג"א שסג ס"ק כח; שו"ת חת"ס ח"ו סי' לד; נתיבות שבת פרק יט הערה לט; חזו"א סי' ע ס"ק טז יח וכה; תיקון עירובין למקור חיים ד"ה אכן.