בקצרה: עדיף שהעירוב יעבור בין קו הבתים לשדות אך יש להכיר באתגרים של עירוב כזה.
בהרחבה: שטחים זרועים בשטח של יותר מ 1150 מ"ר פוסלים את העירוב (קרפף) ולכן ההנחיה ההלכתית היא לא להכניס לתוך שטח העירוב שדות זרועות. ולכן בעירוב במושב חקלאי יש לעשות כל מאמץ כדי שהעירוב לא יכלול שדות בתוכו.
במידה וישנם שדות בתוך שטח המושב ניתן להקיף בעמודי עירוב את השדות ועל ידי כך לבודד את שטח המגורים מהשדות, ולהתיר את הטלטול בשטח המגורים.
אך יש לדעת שעירוב שעובר בין קו הבתים לשדות הוא מאתגר יותר, מהסיבות הבאות:
1. יתכן ותושב אחד יתנגד שהעירוב יעבור בשטח שלו וזה עלול לקטוע את הרצף של כל העירוב.
2. במושבים כל הזמן יש תנועה של בניה וכל אחד שמרחיב את הבית / משק / עלול לפגוע בעירוב או ליצור פסולים אחרים ולכן בעירובים כאלה יהיה הרבה יותר תקלות ובלאי.
3. יהיה הרבה יותר קשה לבדוק את העירוב כי אין כביש או שביל מסודר לאורך התוואי, וזה דורש מהבודק להכנס ולצאת כמה וכמה פעמים, ובדרך כלל יהיו תקלות במשך הזמן במקומות הלא נגישים.
במקרים שלא ניתן להקים עירוב מבלי להכניס שדות זרועות לשטח העירוב יש להתייעץ עם רב הבקיא בהלכות עירוב כדי להכריע בשאלה זו.
