בקצרה: לא
בהרחבה: במידה ואדם שובת מחוץ לעיר, הוא יכול ללכת 2000 אמה (כ 960 מטר) לכל כיוון, ובמידה והוא יניח עירוב תחומין הוא יוכל ללכת 4000 אמה לאותו צד שהניח בו את העירוב תחומין
אם סוף התחום (הרגיל או המוגדל) מסתיים באמצע עיר או ישוב, מותר ללכת רק עד סוף התחום ולא פסיעה אחת יותר. כך שיתכן שהאדם יוכל ללכת לכתובת מסויימת, ולכתובת אחרת באותה עיר, לא.
הלכה זו היא גם במקרה שהעיר מוקפת בגדר או שיש בה עירוב תקין
במידה והעירוב תחומין שהוא מניח נמצא בתוך עיר מוקפת, מותר לו ללכת את כל העיר גם את החלק שנמצא מחוץ לתחום העירוב
מקורות: שולחן ערוך סימן תח סע' א'. משנ"ב ס"ק ח'
