מבואר במשנה שאם לבעל הבית יש תפיסת יד בבית שהשאיל או השכיר בחצר, אין הדייר אוסר עליו. דנחשב הדבר כאילו בעל הבית והשוכר גרים יחד
א. לשיטת המחבר מועיל דין זה גם אם יש עוד דיירים בחצר. לרמ"א מועיל תפיסת יד רק אם אין עוד דיירים
ב. לא מועיל תפיסת יד בבית שאינו בבעלות של בעל החפץ, או שהבית מושאל או מושכר לו
ד. תפיסת יד הכוונה להנחת חפץ בבית הדייר, ברשות הדייר ולא בעל כורחו
ה. רק חפץ כבד שאינו ניטל בשבת מחמת כובדו, או מוקצה
ו. חפצים שמושאלים או מושכרים לדייר אינם נחשבים תפיסת יד
היכן זה פוגש אותנו?
בדרך כלל דנים בהלכה זו בבתי מלון / בתי חולים / ישיבות, שיש להנהלה חפצים בחדרים
אך כיוון שבדרך כלל הבעלים לא נמצאים שם בשבת, וכן החפצים מיועדים לשימוש הדייר ולא לאחסון של בעל המקום – אין מועיל תפיסת יד
