בגמרא מובא מחלוקת האם איסור תחומין הוא מדרבנן או מדאורייתא.
אם האיסור הוא דאורייתא מקורו מהפסוק "אל יצא איש ממקומו".
להלכה נפסק שהאיסור לצאת 2000 אמה הוא מדרבנן, אך האיסור לצאת יותר מי"ב מיל (מידת מחנה ישראל במדבר) הוא מן התורה.
היכן זה פוגש אותנו?
במקרה ויש צורך לצאת חוץ לתחום ניתן להקל על ידי גוי לצורך מצוה, צורך חולה, או צורך גדול משום שבות דשבות (כלומר פעמיים דרבנו: 1. איסור היציאה מהתחום הוא מדרבנן 2. האיסור לעשות מלאכה על ידי גוי הוא איסור דרבנן).
אסור יהיה להוציא מחוץ לי"ב מיל גם על ידי גוי משום שזה רק שבות (איסור דרבנן) אחד ולא שבות דשבות.
בנוסף גם במקרה שמותר לצאת מחוץ לי"ב מיל, כגון יולדת הנוסעת לבית חולים, יש להמעיט במידת האפשר בלקיחת חפצים (שגם הם קונים שביתה במקום בעליהם) מחוץ למרחק הנ"ל.
