שכירות

באופן עקרוני דירת גוי כדירת בהמה, ולא אוסרת על בני החצר את הטלטול. אך חכמים תקנו מספר תקנות ביחס לדירת גוי:

א. נתנו תוקף לדירתו שתאסור

ב. תיקנו שלא מועיל בו עירוב חצירות בפת, וכן לא מועיל שהגוי יבטל את רשותו

ג. תקנו שניתן לשכור את רשותו בכסף בלבד, ובכך לשתף את ביתו לכלל בני החצר ולהתיר את הטלטול

טעם התקנה: כדי שיהודים לא יגורו בשכנות עם נכרים וילמדו ממעשיהם

הפתרון של השכירות מאפשר מגורים זמניים, משום שהגוי ישכיר בהתחלה. אך בהמשך יחשוש שהיהודי עושה בו כשפים ולא יסכים להשכיר, והיהודי יאלץ לעזוב את החצר

היכן זה פוגש אותנו?

בכל עירוב גם אם המחיצות כדין, ונעשה עירוב חצירות, במידה וגר אפילו גוי או מומר אחד בעיר  אסור לכל בני העיר לטלטל עד שישכרו את רשותו של הגוי או המומר בכסף 

ואם כך עולה השאלה היכן זה לא פוגש אותנו? הרי כיום גרים הרבה נכרים ביננו כגון פועלים זרים על שלל סוגיהם, שכונות מעורבות, ועוד ועוד

ישנם מספר פתרונות לנושא השכירות כיום, אך הם אינם פותרים את הבעיה באופן מלא, ולכן ללא ספק הטוב ביותר הוא לבצע שכירות אישית מכל גוי דבר שאפשרי רק בעירובים קטנים שיש בהם מעט אנשים שצריך לשכור מהם