מובא בגמרא ש"לול" כלומר פתח בתקרה מחבר בין הבית לעליה כיוון שרשות היחיד כמאן דמליא, כלומר הרשות כאילו היא מלאה ואטומה
המשנ"ב מביא את שיטת המקור חיים שעמוד של צורת הפתח הנמצא בתוך רשות המוקפת מכל צדדיה, פסול ובטעם הדבר מציין המקור חיים שני טעמים:
א. רשות היחיד כמאן דמליא (ונחשב הדבר שאין עמוד)
ב. העמוד לא ניכר
לא מבואר בדבריו האם אכן כוונתו לשני טעמים, ובמידה ולא למה עיקר כוונתו ויש כמה נפק"מ ביניהם
היכן זה פוגש אותנו?
הפסול הנ"ל מצוי מאוד בעירובין כשיש מקום מגודר כמו מתקן חשמל או מים ורוצים לחבר עמוד לגדרות, קל יותר לחבר את העמוד בצידו הפנימי, מאשר מצידו החיצוני, משום:
א. הגדר עצמה תומכת בעמוד שלא ייפול עם כיוון המתיחה של החוט
ב. בגדרות רשת קשיחות (גדרת אריה) הגדר מתעקמת כלפי חוץ בחלקה העליון, למניעת טיפוס, ולכן אי אפשר להצמיד את העמוד לגדר מבחוץ
יש להקפיד מכל ההלכה הנ"ל גם בעירובים הלא מהודרים שלא יהיה עמוד שממוקם בתוך רשות היחיד !
