אנו משתמשים במילה "עירוב" במושגים שונים, מסכת עירובין, הלכות עירובין, עירוב חצירות, עירוב תחומין, עירוב תבשילין.. ועוד..
תרגום המילה עירוב הוא עירבוב. התרגום אונקלוס על הפסוק "לא תזרע כרמך כלאים" מתרגם את המילה כלאים "עירובין"
בעירוב חצירות כל דיורי החצר מתערבבים.
בעירובי תחומין התחום של העיר ושל מקום הנחת העירוב מתערבבים.
בעירוב תבשילין תבשילי יום טוב ושבת שאחריה מתערבבים.
היכן זה פוגש אותנו?
ישנו ערבוב, ובלבול מושגים בכל הקשור למושג "עירוב"
בעבר פורסמה כתבה שכותרתה היתה "כל בסיסי צה"ל הוקפו בעירוב חצירות" התרגום החופשי של כותרת זו שכל הבסיסים הוקפו בלחם / מצות. (ראה מושג "עירוב חצירות")
או מישהו ששואל על חוט העירוב "זה תחום שבת?" אז לא, חוט העירוב אינו תחום שבת, תחום שבת נמצא כ ק"מ אחרי החוט. (ראה מושג "עירוב תחומין")
היקף החוטים שאנו קוראים לו "עירוב" הוא מושג מושאל ואינו נמצא בגמרא/בהלכה.
הוא לא "מערבב".. והיה יותר נכון לקרוא לו "מחיצות העיר" וכד'
