ישנו כלל המוזכר בכמה מקומות בהלכות עירובין שכל מקום שפרוץ למקום האסור בטלטול, גם הוא נאסר בטלטול. כיוון שהם נחשבים כעת למקום אחד. ולכן יתכן מקרה של מקום שמוקף כדין, ובתוך השטח אין מגבלות האוסרות את הטלטול, ויש רק פרצה אחת למקום אחר שבו אסור לטלטל, ובעקבות פרצה זו יהיה אסור לטלטל בשני המקומות.
היכן זה פוגש אותנו?
כיום ישנם מקרים שונים בהם הטלטול בעיר נאסר בעקבות הדין הנ"ל.
כגון אם יש "קרפף" (מקום שאינו מיועד למגורים כגון שדה זרועה) בעיר, הקרפף עצמו אסור בטלטול מדרבנן, וכל העיר אסורה בטלטול בעקבות העובדה שהיא פרוצה לקרפף שהוא מקום האסור בטלטול.
מקרה נוסף: יש שנהגו לעשות שכירות של בתי הנכרים על ידי המשטרה שבידה לחסום את הכביש ללא סמכות עליונה. (ראה "שכירות").
אך כיוון שאין שכירות זו מועילה לבתים ולחצרות הבתים, ובדרך כלל יש פרצות בין חצרות הבניינים / הבתים לכבישים, העיר עצמה נאסרת בטלטול כיוון שהיא פרוצה למקום האסור בטלטול.
