אחת מהלכות חוזק המחיצה היא שצריך שהמחיצה תוכל לעמוד ברוח מצויה, "שכל מחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה אינה מחיצה"
נחלקו הפוסקים בשיעור הנדנוד הפוסל:
המשנ"ב כתב שגם אם הרוח לא מפילה את המחיצה אלא על ידי הרוח "הולך המחיצה ובא" לא חשיבא מחיצה
בערוך השולחן כתב: שרק נדנוד חזק כענפי האילנות שמתנדנדים הנה והנה בלא הפסק פוסל את המחיצה
החזו"א כתב שרק אם בזמן הנדנוד, המחיצה נפסלת כגון: שמתרוממת ג' טפחים מן הקרקע, או שמתרחקת ג' טפחים משאר המחיצות.
היכן זה פוגש אותנו?
במקרים שונים אנו פוגשים מחיצות הנדות ברוח כגון בד יוטא, אוהל, סדין, גדר חיה, גדר רשת ועוד
אם היא קשורה מכל צדדיה ואינה מתנתקת אך זזה בצורה משמעותית, לחזון איש מחיצה זו כשרה, ולמשנ"ב פסולה, אך לא נתברר בשיטתו מהו הנדנוד הפוסל
אם המחיצה מתרוממת כשיש רוח מצויה יותר מג' טפחים מהקרקע, גם לחזון איש המחיצה פסולה
