אדם יכול ללכת ממקום שביתתו בשבת 2000 אמה לכל כיוון, אם בתוך תחומו הוא הוא מגיע לעיר אחרת יש להבחין בין שני מקרים:
א. אם התחום שלו מסתיים בסוף העיר – כל העיר נחשבת כד' אמות (מתוך ה 2000) ויכול להמשיך ללכת במידה ולא הלך את כל תחומו.
ב. אם כלתה מדתו באמצע העיר, כלומר ה 2000 אמה שלו נגמרו באמצע העיר, הוא לא יכול ללכת יותר- ועליו לעצור באמצע העיר. ורק העיר שהוא ישן בה נחשבת כולה לד' אמות אך לא עיר שהולך אליה בשבת.
היכן זה פוגש אותנו?
הלכה זו נפוצה מאוד, ורבים טועים לחשוב שאם הגעתי לעיר אחרת מבלי שיצאתי מהתחום אני יכול ללכת את כל שטח העיר – וזו טעות אלא ניתן ללכת רק עד סוף ה 2000 אמה ולא יותר מכך.
לדוגמא מוהל שגר בקריית יערים הסמוכה לאבו גוש. הוא הוזמן לברית בשבת בקיבוץ מעלה החמישה – כשמדדו את התחום ה 2000 אמה נגמרו בתוך מעלה החמישה, אך בית הכנסת שבו היתה אמורה להתקיים הברית, היה מחוץ לתחום- ובעקבות ההלכה הנ"ל היה צורך להעביר את מיקום הברית בתוך הקיבוץ לבית אחר.
