"כיוון שהותרה הותרה" הוא התייחסות למקרים שונים שבו בתחילת השבת הטלטול הותר, ובמהלך השבת חלו שינויים שמבטלים את התנאים שהתירו את הטלטול.
להלכה נפסק שביחס להלכות "עירובי חצירות" נשאר ההתר גם אם העירוב חצירות נאכל בשבת הואיל "ושבת גורמת", וכן בהלכות "עירוב תחומין" אם העירוב היה מונח בכניסת השבת מותר ללכת לכל המקומות שהיה ניתן ללכת בכניסת השבת.
אך ביחס להלכות מחיצות (גדרות / צורות הפתח) המציאות היא זו שקובעת, וכל זמן שיש מחיצה מותר לטלטל, וכשאין מחיצה המקום נאסר בטלטול.
"היכן זה פוגש אותנו"
הלכה זו משליכה על כל שינוי המתרחש בעירוב באמצע השבת, ובאם נקרע חוט בשוגג / במזיד באמצע השבת אסור לטלטל. וכמו כן במקומות שהם סגורים בגדר או עירוב ויש שער בפתח המקום, כגון מושבים שיש בהם יוצאים ונכנסים בשבת, בסיסים צבאיים, בתי חולים וכד' – בזמן שהשער נפתח, העירוב נפסל (חשוב לציין שיש מתירים במקרה זה משום שלדעתם שער נחשב כסגירה, גם בזמן שהוא פתוח)
ולכן בכל המקומות הללו צריך לבנות צורת הפתח מעל השער, כדי שגם בזמן פתיחת השער המקום יהיה תחום בצורת הפתח.
וכן במידה ויש פרצה, והפרצה נסגרה באמצע שבת (בשוגג / ע"י גוי) מותר לטלטל מכאן ואילך, הגם שבתחילת השבת היה אסור לטלטל.
משום כך אם העירוב נקרע בשבת מותר לומר לגוי לתקנו (שבות דשבות לצורך רבים) ותיקונו יועיל להתיר שוב את הטלטול.
