מושג זה הוא מושג כללי בקניינים ולאו דווקא בהלכות עירוב. ופירושו: אני יכול לזכות לאדם אחר גם מבלי לבקש את אישורו, מתוך נקודת הנחה שאין סיבה שיסרב לקבל משהו מבלי שנדרש ממנו לשלם כל סוג של תמורה.
אך אי אפשר לחייב אדם בתשלום / תמורה / לגרום לו הפסד מבלי לקבל את אישורו.
היכן זה פוגש אותנו?
עירוב חצרות הוא רק זכות, משום שהוא מתיר את הטלטול בחצר, ולכל תושב יש זכות בפת מבלי שהוא מפסיד דבר.
ולכן ניתן לזכות את עירוב החצרות לכל בני העיר או מי שיבוא לעיר בשנה הקרובה מבלי לבקש את רשותם.
אך עירוב תחומין הם גם חוב, משום שהעירוב מגדיל את טווח ההליכה לרוח אחת של העיר. אך מקצר בהתאמה את תחום ההליכה ברוח הנגדית. משום כך אי אפשר לעשות עירוב תחומין לאדם מבלי שהוא מינה אותנו שליחים לשם כך.
