בגמרא מבואר שאם המחיצות אינם ניכרות, אין המחיצות עולות מדין גוד אסיק וגודרות את העומד בגג
והוסיף תוס' "ונראה שהוא הדין אם הגג בולט חוץ למחיצות הבית דחשיב נמי מחיצות שאינן ניכרות"
כלומר בליטת הגג עוצרת ומסלקת את המחיצה, וכביכול מונעת ממנה לעלות כלפי מעלה.
נחלקו הפוסקים בשיעור הבליטה:
המגן אברהם כתב בביאור תוס' שרק אם הבליטה היא ד' טפחים, הגג נחשב כפרוץ למקום האסור
ברא"ש משמע שגם אם הגג בולט כל שהוא, הגג נאסר וכן הביא בביאור הלכה
החזו"א כתב שודאי בליטה כל שהיא לא חוצצת דאי אפשר לצמצם. והסתפק האם רק טפח חוצץ או גם חצי טפח.
היכן זה פוגש אותנו?
בכל מקרה בו אנו משתמשים במחיצה מדין 'גוד אסיק' ולא במחיצה עצמה, יש לבדוק שאין בליטה על גבה העוצרת ומנועת מהמחיצה לעלות.
במקרים רבים נעשה שימוש במחיצה מבלי ששמים לב לכך שהמחיצה עצמה לא גודרת את הרשות, אלא רק אם נאמר גוד אסיק.
למשל אם יש יישוב היושב על הר, ומתחתיו יש צוק שהוא תל המתלקט, או שביל המקיף את היישוב, ובעקבות סלילת השביל נוצר תל המתלקט מתחתיו – תל זה לא גודר פיזית את היישוב כיוון שהוא מתחת לרשות, ורק אם נאמר גוד אסיק יחשב כמחיצה לרשות שמעל הצוק או השביל. במקרה זה נצטרך לעבור על כל התל ולוודא שאין בליטה המונעת מהתל לעלות
