במאמר על מחיצות התבאר כיצד אנו גודרים שטח כדי שיחשב רשות היחיד. כעת נפרט אלו פרצות במחיצה פוסלות אותה, וכך נדע בכל עירוב האם כולו מוקף כדין, או שיש פרצות הפוסלות את המחיצה.
פרצה בדופן יכולה בכמה אפשרויות:
פירצה באמצע המחיצה
ישנם 3 סוגי פירצות:
פירצה יותר מי' אמות – פירצה באמצע הרוח פוסלת בשיעור של עשר אמות (4.8 מטר לר' חיים נאה
פירצה פחותה מעשר אמות, כשפרוץ מרובה על העומד – במידה והפירצה פחותה מעשר אמות ניתן להתירה על ידי עומד כפרוץ, כלומר אם בסמוך לפירצה יש מחיצה לפחות בשיעור הפירצה
רוח שלמה שנפרצה במלואה – משום שמדרבנן יש צורך בג' מחיצות שלימות, ותיקון ברוח רביעית, כדי שהמקום יחשב כרשות היחיד.
משנ"ב סימן שס"א ס"ק ח
"ומשמע בגמרא דאם הפרצה נעשה בשאר מקומות של הכתלים (ולא בקרן זוית), אפילו אם היו בשתי כתלים כל שאין בכל פירצה יותר מעשר אמות שרי. ועיין שם בתוספות דדוקא אם היה העומד מרובה על הפרוץ"
וכאן המקום להדגיש טעות נפוצה שהשתרשה במקומות רבים, שאם הפירצה פחותה מעשר אמות אין צורך לסוגרה, ומותרת כמות שהיא. ובעירובין רבים משאירים פרצות שכאלה ללא שום התייחסות הלכתית. וזו טעות! פירצה כזו ניתן להתיר אותה על ידי עומד כפרוץ, ונחשבת כפתח, ופירצה יותר מעשר אמות לא ניתן להתירה על ידי עומד מרובה על הפרוץ ויש צורך לסגור את הפירצה ע"י מחיצה אחרת מהנ"ל (פי תקרה, צורת הפתח, לבוד, וכד')
פירצה בקרן זווית
"חצר שנפרצה לרה"ר משתי רוחותיה וכו' – והגמ' בע"ב מבארת מדוע דוקא משתי רוחות, דבמקרה זה אפילו פחות מי' אמות נחשב כפירצה "דפיתחא בקרן זווית לא עבדי אינשי" (עירובין צד.)
כפי שנתבאר, פירצה עד עשר אמות יכולה להחשב כפתח במידה ויש עומד כשיעור הפרוץ. אך כיוון שאין דרך אנשים לעשות פרצות בפינות, משום כך במידה ויש פירצה "בקרן זווית" בשיעור של ד' טפחים (באלכסון), המקום נחשב כפרוץ ויש לתקנו. קרן זווית הכוונה שהפירצה "אוכלת" בשתי צדדים של העירוב ולא רק ברוח אחת. שבמידה ונמשיך את הדופן שנשארה היא לא תגיע לדופן שכנגדה, אלא פרוצה לאוויר העולם.
שיעור פרצה בקרן זווית
בפשטות פירצה בקרן זווית פוסלת בד' טפחים
במשנ"ב (שס"א י') הביא בשם הפמ"ג שעד שיעור אמה אין להחמיר (וצ"ע מנין שיעור זה)
ומביא שם בשם הרשב"א בין ג' לד' טפחים אפשר לתקן בשני לחיים.
ומה שמבואר בגמרא שפירצה בקרן זווית עד ד' טפחים הוא דוקא במבוי, דזה שיעור פירצת מבוי (כמבואר בסימן שסג סע' כח בשם יש אומרים) אך בחצר פירצה של יותר מג' טפחים בקרן זווית אוסרת.
בטעם הדין
המשנ"ב בס"ק ט' כתב שאי אפשר לכנות פתח בקרן זווית בשם פתח, דאין דרך אנשים לעשות פתחים בקרן זווית. ולכן גם אם יתכן ויהיה עומד מרובה על הפרוץ – לא יועיל.
החזו"א (סי' ע"ב סק"א) כתב שיש כאן חידוש בדיני עומד מרובה על הפרוץ, שאנו דנים עומד מרובה בין שני נקודות בקו ישר, ולא באלכסון. ולכן בקרן זווית אם נמשיך את הכותל בקו ישר הוא לא יגיע לכותל השני, ונחשב כפרוץ מרובה על העומד.
מבנה עגול – כל פירצה בגדר מעוגלת, נחשבת כקרן זווית, ותפסל בד' טפחים. כפי שכתב החזו"א (קיא ד') "שאין מי שיחייב לדון את העומדים כמתעגלים זה לזה" ויתכן שלפי המשנ"ב כיון שכן יש דרך לעשות פתחים בבית עגול, לא יחשב כפירצה.
תיקון פירצה בקרן זווית
סיכום
