מיקום הלחי היכן וכיצד?

הלחי צריכה להיות בדיוק ! מתחת לקנה העליון כפי שכתב במשנ"ב:

שולחן ערוך: "ויהיו מכוונים כנגד הקנה העליו". משנ"ב: ר"ל ששני הקנים יהיו מכוונים ממש נגד הקנה העליון ולא מרוחק ממנו אפילו כל שהוא ואפילו אם קנה אחד לא היה מכוון כנגדו אלא רחוק כל שהוא פסול והטעם דאפילו אם נימא גוד אסיק הלא יהיה הקנה העליון מן הצד ולא מהני וכדלקמיה" (שס"ב סעיף יא. וס"ק סג)

רמ"א "מכוונים תחת החבל". משנ"ב – ואם משהו יוצא מן הצד פסול: 

(סימן שס"ג סעיף כו. וס"ק קיד)"

הניסיון מוכיח שאי אפשר לכוון את הלחי בהערכה בעין, בעקבות טעויות אופטיות שונות, וכן משום שאפילו סטיה קלה, או שהעמוד עקום מעט, בפרט שהחוט גבוה כגון בעמודי חשמל, גם סטיה קלה של העמוד, מרחיקה את החוט משמעותית, ובהערכה בעין יהיה קשה מאוד לכוון את הלחי בצורה מדויקת.

משום כך צריך לצבור ניסיון בהעמדת, וכיוון הלחי. ישנם כמה כלי מדידה לצורך זה, חלקם מקצועיים, וחלקם דורשים רכישת ציוד יקר וכד', וחלקם ניתן להכין מחומרים זולים. אך יש צורך להבין איך מכשירים אלו עובדים כדי לדעת כיצד להשתמש בהם. ללא הבנה עמוקה של "איך זה עובד" השימוש לא יהיה מדויק. ולא פעם רואים בודקי עירובין עם המכשור הנכון, אך מנסים לנחש את מיקום החוט.

המטרה של הכלים השונים אחת היא, לדעת מהו המיקום המדוייק בקרקע כדי שהלחי תהיה מתחת לחוט.

נסקור את הכלים הנפוצים שאנו משתמשים לצורך זה:

1. "השרשרת"

שיטה זו פיתח הרב נח ברנשטיין זצ"ל, מהמסורים ביותר לתחום זה. כדי להבין כיצד שיטה זו עובדת נחזיק עט ביד בצורה מאונכת. יש לי 2 אפשרויות להסתכל על העט:

1. ממבט צד, ולראות את העט כפס.    
2. או להחזיק את העט בצורה באוזנת, ולהביט מהחלק הקרוב אלינו, עד החלק הרחוק, בצורה כזו שאנו לא רואים את העט כפס אנכי, אלא כנקודה אחת,  כך שהחלק התחתון של העט מסתיר את כל העט.

כשאני מביט על העט ורואה אותה כנקודה, זה אומר שהמבט שלי ישר ביחס לעט.  מה שאני אראה מול הנקודה, כלומר מה שמסתתר מאחורי הנקודה, נמצא ממש שם בקו ישר, בהתאם לזווית של העט. כלומר אם נמשיך את קו הזווית של העט בקו ישר, נגיע לנקודה זו. 

נניח שכעת אנו שוכבים על הרצפה מתחת לחוט עירוב, ומסתכלים על העט במבט 2, ורואים את העט כנקודה, אם נקודה זו נפגשת בחוט מעלינו, ברור לנו שהחוט נמצא בקו ישר כהמשך לזווית של העט. עד עדיין לא אוכל להניח את הלחי תחת העט, כי יתכן שאני מחזיק את העט בזווית לא ישרה, והיא לא ממש תחת החוט, אלא באלכסון ביחס אליו. לצורך כך אני צריך לוודא שהעט ניצבת בצורה ישרה כלפי מטה ולא אלכסונית, ואז אדע שמה שמסתתר מאחורי הנקודה, הוא אכן ממש מעל העט.

עכשיו נוכל להבין איך שיטת "השרשרת" עובדת. כשאני מחזיק שרשרת (ולא עט)  באוויר, בעקבות כח המשיכה, השרשת עומדת בצורה ישרה לחלוטין. במידה וכעת אשכב על הרצפה, אביט על השרשת עד שהראה אותה כנקודה. מה שמסתתר מאחורי נקודה זו, נמצא ממש מעליה. ובמידה ונקודה זו נפגשת בחוט העירוב, אפשר להניח את הלחי בדיוק במיקום השרשרת, ואנו יודעים בוודאות שהלחי תחת החוט.

אך כדי לא לשכב תחת כל חוט עירוב, נעזרים במראה, תולים את השרשרת מעל מראה, ומסתכלים דרך המראה על השרשרת ממבט כלפי מטה, עד שהשרשת נראית כנקודה, (כלומר שחלקה התחתון והעליון מתחברים בעין) וזזים עד שנקודה זו נפגשת בחוט הנשקף מהמראה. וזהו מיקומו המדויק להעמדת הלחי. 

שיטת השרשרת נפוצה, ופרקטית. ומיושמת בשלוש שיטות נפוצות:

1. "הבקבוק" – תולים את השרשרת בראש בקבוק קטן, ומניחים מראה בחלק התחתון בזווית אלכסונית כלפי הבודק, ודרך המראה מביטים בשרשרת. אך כיוון שהבקבוק הוא חומר לא עמיד, בעבודה בשטח הרבה פעמים הוא נהרס או נאבד. בעקבות כך, פיתחנו במכון  את "כוונת עירוב"
2. "הקופסא" – שיטה זו עובדת בדיוק כמו שיטת הבקבוק, אך יותר פרקטית לנשיאה, קופסא ייעודית, ברזל תלוי באוויר הנצמד לקופסא באמצעות מגנט, משתלשלת מעל המראה, ודרך המראה משקיפים על הברזל התלוי כנ"ל. (ניתן לרכוש באתר מכון עירוב כהלכה או בטלפון 02-6664977)
3. "המראה" – לאחר צבירת ניסיון ניתן לקחת כל מראה ביד אחת, ושרשרת ביד השניה, וליישם את השיטה הנ"ל, ללא בקבוק, וללא קופסא. כל מראה של תפילין, ושרשרת של ילדה, יכולים להביא לתוצאה הנ"ל בצורה מדוייקת.

מעלות

1. זול 
2. ניתן לייצור באופן עצמאי
3. ניתן להניח ע"ג הלחי ולקבוע מיקום מדוייק של החוט
4. נותן מיקום מדויק לכל הכיוונים
5. קומפקטי וקל לנשיאה
6. ניתן לכוון לזווית הנכונה, ולנוע עד המפגש עם החוט

חסרונות

1. ברוח קשה לכוון בצורה מדוייקת
2. מצריך מיומנות, ועדינות כדי לראות את השרשרת כנוקדה אחת

2. "פלס ומראות"

מכשיר זה הומצא ע"י הגר"י דוידזון. ופותח ע"י הרב ישראל זק, והרב אפרים רוטשילד, בנוי מפלס בגובה מטר, בעקבות הפלס אנו יודעים שהוא עומד ישר. כדי לוודא שהמבט שלנו ישר ולא אלכסוני, יש מראה בחלק התחתון, ומראה בחלק התחתון בכל מראה יש חריץ במרכז המראה. כשאני מביט במראה, בצורה ששתי הנקודות מתחברות לי בעין, המבט שלי ישר. וכשאראה את חוט העירוב או החשמל בחריץ של 2 המראות, זהו המיקום להעמדת הלחי.

מעלות

1. ניתן לכוון גם ברוח
2. עמיד

חסרונות

1. יקר
2. גדול, תופס מקום, ולא פרקטי לנשיאה
3. צריך לכוון שני דברים במקביל, גם את הפלס וגם את המראות
4. לא נותן ראיה 4 צדדים אלא רק ל2 צדדים. וצריך לפעמים לבדוק פעמיים כדי לכוון במדויק.
5. במידה ולא העמדנו את הפלס במיקום המדויק, כשמזיזים את הפלס צריך שוב לכוון את המראות והמבט

3. פלס לייזר

ניתן להשתמש בלייזר בנאים, קרן לייזר היא ישרה לחלוטין. במידה ואחזיק את הפלס ישר (או שהפלס מאזן את עצמו), ואראה את קרן הלייזר על החוט, זהו המיקום להעמדת הלחי.

חסרון בשיטת הלייזר:

א. מכשיר יקר (ניתן להזמין מסין אך יש לקבל המלצות כדי לוודא שמכשיר מדוייק)

ב. ביום לא ניתן להשתמש בו משום שלא רואים את קרן הלייזר על החוט

ג. פחות פרקטי מהמראה משום שיש צורך להעמיד אאת הפלס, להמתין שהוא יפלס את עצמו, ובנוסף יש לבדוק 2 בדיקות כדי לקבל את המיקום לארבעת הצדדים שהעמוד יכול להתעקם

4. אנך

האנך נחשב כמדוייק ביותר, צורת המדידה היא על ידי שהאנך משתלשל מהקנה העליון כלפי מטה. ניתן להרים את החוט של האנך ע"י מקל גבוה. או לזרוק את החוט עם האנך שיתלה על הקנה העליון וישתשל מטה. 

1. חשוב לדעת שבשימוש בגובה הוא עלול להיות מסוכן, כשזורקים את האנך. וכן בשימוש בעמודי חשמל לא ניתן להשתמש באנך הן בעקבות גובה החוטים, והן בעקבות הסכנה הכרוכה בכך.
2. צריך להשתמש באנך מקצועי כך שחוט האנך קשור במרכז החלק העליון, והאנך נגמר בשפיץ בחלק התחתון שלו, כך שהאנך ירד בדיוק בקו ישר. (בעקבות העובדה שיש משקל אחיד בכל צידי האנך) אך אין לקשור אבן או פטיש וכד' לחוט "ולאלתר" אנך, המדידיה לא תהיה מדויקת.
3. כשהאנך תלוי על הקנה העליון, הוא משתלשל כפלי מטה מצידי הקנה ולא ממרכזו. כך שהמיקום שהאנך יתן לנו בקרקע לא יהיה בדיוק תחת מרכז הקנה העליון אלא לצידו. (בפרט אם הקנה העליון אינו חוט אלא קרש רחב וכד')

ניתן להשתמש באנך בתהליך הלמידה בשרשרת / בפלס, כדי לוודא שאכן המיקום נכון. או בצורת הפתח נמוכה.