בגמרא מבואר שאם הקירוי של הבית עומד באלכסון, אין דין פי תקרה

לשיטת רש"י מדובר בגג אלכסוני כגגות רעפים שלנו, ולא אמרינן פי תקרה בגג כזה

לשיטת תוס' מדובר בגג ישר אך נפרצו שני כתלים בפינה, וגם התקרה נפרצה באלכסון. ולא אמרינן פי תקרה משום שמחיצת פי תקרה סותמת מדין "פתח" ואין דרך האנשים לעשות פתחים בקרן זווית 

לשיטת הראב"ד מדובר בפרצה בקרן זווית אך התקרה נשארה בשלמותה, ולא אמרינן פי תקרה משום שאין כתלים מן הצדדים של התקרה שמעל הפירצה 

היכן זה פוגש אותנו?

כיום לא נעשה שימוש נרחב בהלכות פי תקרה בעירוב אך לעיתים בעירובים שכונתיים נעשה שימוש בקומת הכניסה של בניינים או במרפסות, וכן בגשרים ניתן להשתמש בפי תקרה

כיוון שרוב הגגות שלנו ישרים. וכפי שרש"י מזכיר שהיה גם בזמנם נוכל לומר פי תקרה (בתנאי שמתקיימים שאר תנאי פי תקרה) אך לטלטל תחת גג רעפים הבולט מהמבנה החוצה לא נוכל, דלא אמרינן פי תקרה תחתיו

בגמרא מובא מחלוקת האם גידוד חמשה (תל) ומחיצה חמשה מצטרפים למחיצה אחת של עשרה טפחים

להלכה נפסק בגמרא שגידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפים

הבה"ל הסתפק בדין צירוף מחיצות בשלושה מקרים:

1. תל המתלקט בגובה חמשה טפחים האם מצרף למחיצה 

2. בגידוד פחות מג' טפחים, האם ניתן לצרף עליו מחיצת ח' טפחים

3. במידה ויש מרחק בין הגידוד למחיצה (מדרגה): במידה ורוחב המדרגה יותר משלושה טפחים (ומחלק בין צירוף תל תל שמועיל, לבין צירוף תל למחיצה שלא מועיל)

היכן זה פוגש אותנו?

בכל מקרה בו אנחנו נשתמש בתל המתלקט שאין בו עשרה טפחים, ונוסיף עליו מחיצות אחרות כדי לצאת מהספק הנ"ל נצטרך שהתל יהיה זקוף לגמרי

וכן בתל נמוך מג' לא נוכל לצרפו אלא לבנות מעליו מחיצה י' טפחים

ובכל שימוש בתל המתלקט במידה ויש מדרגה רחבה ד' טפחים באמצע התל, למשנ"ב התל כשר כמחיצה, ולחזון איש פסול

ומקרים אלו מצויים מאוד! משום שבכל תל יש שינויים בגובה / בזווית / מדרגות – וצריך לבדוק את התל כראוי

מבואר בגמרא שיתכן ומחיצה תסלק מחיצה אחרת שגודרת את הרשות, ובכך תפסול את המחיצה

הטעם הוא שמחיצה תפקידה לגדור את הרשות, אך אם יש מחיצה אחרת שהיא הגודרת, המחיצה שמאחוריה לא רלווטית

היכן זה פוגש אותנו?

ישנם מספר מקרים בהם אנו נתקלים "בסילוק מחיצות":

1. במקרה שעמוד של עירוב ממוקם מאחורי קיר הרשות, החזון איש פוסק שצורת הפתח פסולה, כיוון שקיר הרשות מסלק את העמוד שמאחוריו

2. במקרה שיש מחיצה שאפשר לומר ממנה עומד מרובה על הפרוץ, אך המחיצה לא מסתיימת במקביל לפרצה, אלא פונה ימינה או שמאלה, המחיצה הנוספת מסלקת את המחיצה המקבילה לפרצה, ואי אפשר לומר שהעמוד ממשיך בקו ישר וסוגר את הפרוץ

מבואר בגמרא שלשיטת שמואל לא אומרים במחיצה הנדרסת גוד אסיק, ולכן אינה גודרת את הגג

נחלקו האחרונים בטעם הדבר:

לשיטת השערי ציון ודין זה נאמר רק ביחס להלכות עירוב חצירות

החזו"א חלק עליו, וסבר שמחיצה הנדרסת אין לה שם מחיצה ואינה גודרת 

היכן זה פוגש אותנו?

הלכות מחיצה הנדרסת רלוונטית לכמה נידונים: 

א. מדרגות שנחשבים כתל המתלקט האם נאמר בהם גוד אסיק

ב. תל המתלקט שהולכים עליו

ג. האם המחיצה התומכת בגשר מתבטלת בעקבות דירסת העוברים על הגשר

בכל הנ"ל לשיטת השערי ציון יחשב כמחיצה, ולשיטת החזון איש לא אמרינן גוד אסיק

בגמרא מבואר שאם המחיצות אינם ניכרות, אין המחיצות עולות מדין גוד אסיק וגודרות את העומד בגג

והוסיף תוס' "ונראה שהוא הדין אם הגג בולט חוץ למחיצות הבית דחשיב נמי מחיצות שאינן ניכרות"

כלומר בליטת הגג עוצרת ומסלקת את המחיצה, וכביכול מונעת ממנה לעלות כלפי מעלה. 

נחלקו הפוסקים בשיעור הבליטה: 

המגן אברהם כתב בביאור תוס' שרק אם הבליטה היא ד' טפחים, הגג נחשב כפרוץ למקום האסור

ברא"ש משמע שגם אם הגג בולט כל שהוא, הגג נאסר וכן הביא בביאור הלכה

החזו"א כתב שודאי בליטה כל שהיא לא חוצצת דאי אפשר לצמצם. והסתפק האם רק טפח חוצץ או גם חצי טפח.

היכן זה פוגש אותנו?

בכל מקרה בו אנו משתמשים במחיצה מדין 'גוד אסיק' ולא במחיצה עצמה, יש לבדוק שאין בליטה על גבה העוצרת ומנועת מהמחיצה לעלות.

במקרים רבים נעשה שימוש במחיצה מבלי ששמים לב לכך שהמחיצה עצמה לא גודרת את הרשות, אלא רק אם נאמר גוד אסיק.

למשל אם יש יישוב היושב על הר, ומתחתיו יש צוק שהוא תל המתלקט, או שביל המקיף את היישוב, ובעקבות סלילת השביל נוצר תל המתלקט מתחתיו – תל זה לא גודר פיזית את היישוב כיוון שהוא מתחת לרשות, ורק אם נאמר גוד אסיק יחשב כמחיצה לרשות שמעל הצוק או השביל. במקרה זה נצטרך לעבור על כל התל ולוודא שאין בליטה המונעת מהתל לעלות 

רש"י כותב שמחיצה כדי שיהיה לה "שם מחיצה" צריך שהיא תגדור שטח של ד' טפחים. אך אם גודרת שטח של פחות מד' טפחים, אין המחיצה נחשבת כיוון שאינה גודרת מקום חשוב

איפה זה פוגש אותנו?

הלכה זו חשובה מאוד, ויש לה מספר השלכות: 

א. במקרה שיש מחיצה של עשרה טפחים בדיוק, והחלק התחתון נמצא בתוך חריץ בקרקע, ואין ברוחב החריץ ד' טפחים – המחיצה פסולה. משום שאנו מתחילים למדוד את גובה המחיצה רק בנקודה שבה יש לפני המחיצה (לכיוון תוך הרשות) 32 ס"מ לפחות (ולחזו"א 40 ס"מ)

ב. במידה והעמוד נמצא על גבי מדרגה הגבוהה ג' טפחים מהקרקע, ואין ברוחב המדרגה ד' טפחים – העמוד אינו נחשב כמחיצה כיוון שאינו גודר ד' טפחים

אם המדרגה פחות מג טפחים לכו"ע כשר כיוון שהכל נחשב כמפלס אחד

אם המדרגה יותר מג' טפחים יש לוודא שיש ארבעה טפחים מקו העמוד לתוך הרשות כדי שיחשב כמחיצה