העירוב והשטן

שעת בוקר מוקדמת לאחר תפילת שחרית במערת המכפלה, אני נוסע על כביש 317 בין כרמל לסוסיא..

אני מבחין בעמודי עירוב לאורך הכביש אך אני לא רואה שום יישוב ברקע..

אני מנסה להסתכל בין הגבעות, אולי בכל זאת אראה איזשהו בית שיסביר את העירוב הסמוך אלי.. אך איני רואה דבר.

לאחר מספר שבועות כחלק מפרויקט בדיקת עירובים ביישובי הר חברון, נתבקשתי לבדוק את העירוב של הישוב אביגייל. 

בכניסה ליישוב המתין "בודי" שם קוד לרבש"צ היקר בני, בכמה דקות ששוחחנו לפני הבדיקה הוא מספר לי שביישוב אביגייל גרים כ 70 משפחות, ובעירוב שלהם יש כ 180 עמודים לאורך 6.5 ק"מ.

לאחר נסיון לחשב את היחס בין התושבים להיקף, אני פוער את עיני ואומר לבודי "אה.. אז העירוב לאורך הכביש אי שם למטה.. שלכם?!" למה אתם צריכים עירוב כל כך גדול? אני שואל..

ובודי מסביר לי, תראה, צריך להבין איך עובד מפעל ההתיישבות, כיום כמו לפני 2000 שנה מי שכובש את השטח אלו רועי צאן, וגידולים חקלאיים. מתיישב אדם על גבעה, וכדי לתפוס שטח גדול יותר ממקום מגוריו הוא רועה את הצאן בכל שטח ההר וסביבותיו וכך הוא מוכיח בעלות מול ערביי הסביבה.

לחילופין הוא נוטע כרם או גידולים אחרים כדי לתפוס שטח מקסימלי..

אנחנו אומר לי בודי, מצאנו שיטה חדשה, למרות שאנחנו יישוב קטן תפסנו שטח גדול באמצעות עמודי עירוב. 

ותשמע, מוסיף בודי.. זה עובד! פעם אחת ערבי פגע בחוטי העירוב של היישוב ועצרו אותו, כי זה תשתיות שלנו.

ובעבר שאלו את אחד מערביי הסביבה אתה יודע מה זה העמודים והחוטים הללו? הוא ענה, כן ! זה שומר על היהודים שהשטן לא יכנס אליהם !

וואלה, סחתיין, צדקת !

לסיום אני משתף את בודי שמבחינה הלכתית בעקבות המושג שנקרא "קרפף" לא מומלץ שעירוב יקיף שטחים גדולים ומיותרים.

ואיחלתי לו שה' ירחיב גבולם, ויבנו במהרה את כל השטח עד העירוב !