סיפור

המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל

לפני כחודשיים קיבלתי הודעה מבחור בשם שקד, בנוסח הבא:

שלום הרב, כותב לך שקד להיס סטודנט במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל ירושלים

במסגרת קורס וידאו במחלקה, בשיתוף עם מחלקת התוכן של תאגיד השידור כאן 11 נדרשתי להציג נושא לטובת יצירת סרטון הסבר על עובדה שמעניינת אותי.

הגעתי אלייך במסגרת חיפוש עמוק ומתמשך על נושא העירוב בארץ, נושא שמרתק אותי כבר תקופה – אופי הביצוע הקשה בשטח, המסורת וההלכה שמובילים אותו, ורמות הכשרות הנדרשות בו. צפיתי השבוע  בשיעור שלך ביוטיוב שעלה לפני מספר חודשים ונדהמתי כמה הנושא מעמיק ומגוון.

לטובת הסרטון, אשמח לשאול אותך מספר שאלות טלפונית, ולנסות לקבוע ראיון מצולם קצר על הסבר על העירוב בארץ ובירושלים בפרט. מטרת הקורס העיקרית היא להגיע למומחה בתחום הנושא ולנהל איתו ראיון קצר.

מטרת הסרטון מבחינתי היא לחשוף כמה שיותר אנשים לתחום העירוב ובמאמץ הכרוך בו, ולהעביר כמה הסתקרנתי לגביו. זו הזדמנות וחובה עבורי בימים אלו להנגיש נושא מרתק זה, השילוב שלו עם סרטון ברמה איכותית והמומחיות שלך בתחום יהיו שילוב מנצח עבור התוצר הסופי.

אשמח לעזרתך כמקור כוח לסרטון

שקד

הופתעתי ממש! אמרתי לעצמי אולי זו מתיחה, אולי נפלה טעות..

הרי אני מנסה לעניין בתחום העירוב אנשים שזה הרבה יותר רלוונטי לחיים שלהם, בכל שבת. דתיים וחרדים, רבנים ובעלי תפקידים במשרדים הרלוונטים ואני מתקשה להצית את האש בעיניים לקהל היעד הרלוונטי..

ומגיע בחור לא דתי, שממש מרותק מהתחום, זה ממש הפתיע אותי!

יצרתי קשר עם שקד, ושבוע שעבר הסרטנו במיקום ירושלמי מושלם ליד בית הכנסת האיטלקי ברחוב הלל, סרטון על מה זה עירוב, האתגרים סביב הנושא, וסיפורים ירושלמים על עירובים.

היה מרגש לראות את ההתרגשות של שקד, את הסקרנות, את ההתפעלות מהנושא..

מאחל שיזלוג לכולנו קצת מהברק בעיניים של שקד!

תודה שקד על המפגש!

חיפוש תוכן