בעירובין רבים מחפשים פתרונות כדי להצליח להקיף את כל העיר / המושב / השכונה כראוי. מחוסר תקציב או מגבלות תווי העירוב, נדרשים מקימי העירובין להשתמש בעצמים שונים הנמצאים בשטח, כגון גדרות, בניינים, תקרות, עמודי חשמל וכד' – בשיעור זה נעסוק בשאלה, האם קיר יכול לשמש כמזוזה לצורת הפתח, והאם תקרה יכולה לשמש כקנה עליון?
כתלים כמזוזה
מקור דין זה נמצא במגן אברהם סימן שסג ס"ק כח
"אבל כותלי המבוי אין נחשבין במקום הקנים דאלת"ה למה הצריכו קורה רחבה טפח הלא בכל שהוא איכא צורת הפתח אלא ע"כ צריך להעמיד קנים ויש להקשות מאי שנא דבסוכה דיו שיתן קנה על הכותלים ואין צריך קנה מכאן כמו שכתוב סימן תר"ל סעיף ג'? ואפשר דשאני התם דחומרא בעלמא היא לעשות צורת הפתח, ונראה לי דאי איכא עמוד בכותל בולט נידון משום קנה דלא גרע מלחי בסעיף יא.
המגן אברהם מוכיח מכך שלקורת מבוי יש שיעור טפח, ולא די בקורה צרה מטפח. שאין הכתלים יכולים לשמש כמזוזה, דאם לא כן, גם קורה צרה מטפח המונחת על כתלי המבוי תחשב כצורת הפתח.
שיטת החזון איש
החזון איש סובר שאם יש קיר החוצה את המבוי לאורכו, אם הכותל לא מגיע עד הכותל שכנגד הפתח, כיון שהוא עדיין משמש כמחיצה לחלק האחורי של המבוי נחשב כמזוזה (ובהערה כתב שאולי אם בולט לתוך הרשות ג' או ד' טפחים פסול מדין פתחי שימאי)
אך אם הכותל מגיע עד הקיר שהאחורי של המבוי, וחוצה את המבוי לכל אורכו – אינו יכול לשמש כלחי כפי שכתב המגן אברהם.
ואם כן לפי שיטת החזון איש צריכים שני תנאים כדי שכותל ישמש כמחיצה:
וליפ"ז אם הכתלים אינם בצידי המבוי, אלא בראש המבוי, וסותמים חלק מן הפתח – כשרים כמזוזה.
שיטת המקור חיים
המקור חיים בקונטרס "תיקון עירובין" כתב שכותל כשר כמזוזה רק אם אורכו פחות מד' אמות. אך יותר מד' אמות פסול. ולפי דברין גם במקרה שהכותל משמש כמחיצה לחלל המבוי, אם אורכו יותר מד' אמות – פסול.
הפתרון הטוב ביותר במידה ומעוניינים להשתמש בקירות כמזוזה הוא: לקשור את החוט לקיר או למבנה, ולהניח תחתיו לחי. אך יש לשים לב שאין משהו בולט בין הלחי לחוט שחוצץ ביניהם. וכמו כן צריך להשתמש בכלי מדידה כדי לוודא שאכן הלחי מונחת תחת החוט
