"אל תדאג העירוב בתא המטען"

פעם היה יהודי זקן, שהיה גר בהרים בארה’’ב, והיה הגבאי של הבית הכנסת המזדקן והולך, היהודי לא היה ת’’ח גדול, אבל היה מסור בכל מאודו לבית הכנסת

באחת השנים- בימי הקיץ בהם מגיעים המוני ישראל שבארה’’ב לנפוש בהרים, דיבר הגבאי הותיק ושפך את ליבו לפני אחד הרבנים שבאו לנפוש, באומרו כי כבר אין להם מניין בבית הכנסת, כי המתפללים כבר הזדקנו ועברו לבית אבות.. ולכן העיריה המקומית רוצה לקחת את מבנה הבית הכנסת והשטח הצמוד אליו ולהופכו למועדון גולף..

הגבאי המסור סיפר בגאווה  לרב כי הוא עושה כל מאמץ למנוע את סגירת בית הכנסת, ולכן בכל שבת בבוקר הוא נוסע ברכבו עשרות ק’’מ כדי להביא את הזקנים ממושב הזקנים היישר לבית הכנסת כדי שיהיה מניין ולא יסגרו את בית הכנסת..

הרב ההמום לא ידע את נפשו וכיצד להגיב על סיפור כזה, הגבאי ראה את ארשת פניו של הרב, והבין כי משהו לא כשורה.. ומיד שאל את הרב? אתה דואג בגלל העירוב? בוא בבקשה איתי. ניגשו שניהם אל הרכב, פותח הגבאי את תא המטען ומוציא ממנו מצה וביצה ואומר לרב: "עשיתי עירוב"….